הרמת משקל כבד תאונת עבודה
הרמת משקל כבד בעבודה עלולה להוביל לפגיעה בגב.
נפגעת בגב עקב הרמת משקל כבד בעבודה ? סובל מבלט דיסק או פריצת דיסק עקב הרמת משא כבד ?
מאמר זה יסייע לך להבין את זכויותיך וזכאותך לפיצוי עקב תאונת עבודה.
פגיעה בגב עקב הרמת משקל כבד בעבודה
תאונות עבודה לא מבוטלות מתרחשות עקב הרמת משקל כבד במקום העבודה.
הרמת משקל כבד או משא כבד עשוי לגרום לפגיעות וחבלות שונות כשהנפוצות יותר הן בלט דיסק או פריצת דיסק, שברים, קרע בגיד מעיכת איברים ועוד.
במקרים של פגיעה בעבודה עקב הרמת משא כבד ניתן לתבוע את ביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה.
באותם מקרים שהפגיעה בעבודה ארעה עקב רשלנות של גורם כלשהו כלפי אותו עובד שנפגע, ניתן להגיש תביעת נזקי גוף בגין תאונת עבודה.
פגיעה תוך כדי הרמת משקל כבד עשויה לגרום לפגיעה תפקודית קשה עם ירידה משמעותית ביכולת העבודה והותרת אחוזי נכות.
על כן, בכל מקרה של תאונת עבודה מומלץ להתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין תאונת עבודה לצורך בירור מלוא זכויותיו של נפגע בעבודה.
מה מומלץ עשות לאחר פגיעה בגב עקב הרמת משקל כבד בעבודה ?
במקרים של תאונת עבודה ופגיעה בגב או בצוואר עקב הרמת משקלים כבדים בעבודה, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
- דווח למעביד על הפגיעה.
- פנה לגורם רפואי וודא שנרשם בתיק הרפואי כי הפגיעה בגב או באיבר אחר נגרמה כתוצאה מהרמת משקל כבד בעבודה.
- אם יש עדים למקרה – דאג לקחת את פרטיהם.
- צלם או תעד את נסיבות התאונה, לרבות אותו חפץ שהרמת.
- מומלץ לפנות לעו"ד בעל ניסיון בתאונות עבודה וביטוח לאומי לצורך בירור כל זכויותיך.
דוגמאות למקרים של פגיעה בגב עקב הרמת משקל כבד בעבודה
ישנם מצבים רבים בהם עובד עשוי להיפגע עקב הרמת משא כבד.
הדברים כמובן יכולים להיות במקרים של עובד אשר עובד עבודה פיזית (למשל הרמת בלוקים כבדים, הרמת לוח כבד, הרמת דלתות, הרמת פלטות ועוד)
אך גם במצבים שבהם עבודה פיזית אינה עיקר עבודתו של העובד.
למשל עובד המרים קרטון עם ציוד במקום עבודתו או מספר קלסרים משרדיים ועוד.
פגיעה בגב יכולה להיגרם גם כתוצאה מתנועת כיפוף חריגה תוך ניסיון להרים או למשוך חפצים.
במקרים אלה, גם עשויה להיות פגיעה בצוואר או קרע בכתף ועוד.
פגיעה בגב עקב הרמת משקל כבד בעבודה ביטוח לאומי
במקרה והפגיעה בגב הינה כתוצאה מתאונת עבודה ניתן לפנות אל ביטוח לאומי נפגעי תאונות עבודה.
ככל שהתאונה תוכר כפגיעה עבודה, הנפגע עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה בגין ימים שבהם לא עבד ולא יכל לעבוד
ואף למענק חד פעמי או קצבת נכות בהתאם לגובה אחוזי הנכות שייקבעו לו בועדה רפואית.
להרחבה בנושא מומלץ לקרוא את המאמר שכתורתו : תאונת עבודה ביטוח לאומי.
בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד תאונות עבודה בעל ידע וניסיון בייצוג בביטוח לאומי ותביעות נזיקין.
תביעת נזיקין עקב הרמת משקל כבד בעבודה
מקרים שבהם עובד נפגע במהלך הרמת משקל כבד נדונו בבתי המשפט במספר הזדמנויות.
כך לדוגמא בת.א 5092/98 בבית משפט השלום בירושלים נדונה תביעת נזיקין נגד המעביד בגין תאונת עבודה שהגיש עובד אשר נפגע בתאונת עבודה בעת שהועסק כעובד בנגרייה.
לטענת העובד ביום התאונה עסקו התובע ועובד נוסף של הנתבע בהורדת לוחות עץ אשר שקלו 40-60 ק"ג כל אחד.
לאחר הרמת מספר לוחות ובבואו להרים לוח עץ נוסף חש התובע בחבלה קשה בגבו.
מומחה בתחום האורטופדיה אשר מונה מטעם בית המשפט, קבע כי התובע נפגע בעבודתו ביום 1.8.96 ועבר איחוי חוליות L5-S1 בשל ספונדילוליסטזיס.
הניתוח הסתבך בזיהום קרומי השדרה וטיפול ממושך.
בשל הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה המותני נכותו הרפואית של התובע הינה בגובה 20% נכות לצמיתות לפי סעיף 37 (7) ב' לתקנות הביטוח הלאומי.
בשל מצבו הוא אינו יכול לחזור לעבודתו כנגר ויש להתחשב בתקנה 15 ולהעניק 10% נכות נוספים.
ביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ואף הוא קבע לתובע בגינה נכות רפואית בשעור 20%, והוסיף, כי יש להעניק עוד 10% מכח תקנה 15, ולהגיע לנכות כוללת בשעור 30%.
בית המשפט קיבל את התביעה:
בית המשפט פסק באותו עניין כי יש לקבלת את התביעה לפיצויים בגין תאונת עבודה שכן המעביד התרשל כלפי עובדו.
בית המשפט קבע כי אילו היו הלוחות נישאים בשניים, והמשקל היה מתחלק באופן שכל אחד היה מעמיס על עצמו רק בין 16 ל – 19 ק"ג,
ניתן להניח בדרגה גבוהה של סבירות, כי לא היה נגרם הנזק לעמוד השדרה.
בית המשפט קבע באותו מקרה כי רשלנות המעביד נובעת מכך ששיטת העבודה שהנהיג היתה נשיאת לוחות העץ ע"י אדם אחד, במקום ע"י שניים יחדיו.
השתתפותם של שניים בעת נשיאת משאות, יש בכוחה ליצור אפקט של סינרגיה, שבו השלם גדול באופן בולט מאד מסכום חלקיו.
לפיכך, קבע בית המשפט כי על המעביד לפצות את העובד בגין הפגיעה בגבו שארעה עקב הרמת משקל כבד בעבודה.
בית המשפט קבע פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר בסך של כ-63,000 ש"ח, אובדן כושר השתכרות לעתיד בסך של 180,000 ש"ח, בגין עזרת הזולת סך של 32,000 ש"ח,
בגין הוצאות רפואיות 7,000 ש"ח, ובגין כאב וסבל סך של 80,000 ש"ח. סה"כ נפסק מעל ל-360,000 ש"ח פיצוי.
מסכום זה יש להפחית אשם תורם בשיעור של 10% מצידו של העובד וכן להפחית את הסכומים שקיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותה תאונת עבודה שכן לא ניתן לקבל כפל פיצוי.
זכור: תאונת עבודה עשויה לזכות בזכויות מביטוח לאומי ואף עשויה להקים עילת תביעה בנזיקין.
היות ותאונת עבודה עשויה לפגוע בעובד באופן קשה המשפיע על תפקודו וכל אורחות חייו מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונת עבודה ונזקי גוף.
במידה ונפגעת מתאונת עבודה ניתן לפנות לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].