חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה
במידה ואתם סובלים ממחלה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודתכם או עקב חשיפה לחומרים מזיקים בעבודתכם מומלץ לבחון את זכאותכם להכיר במחלה כפגיעה בעבודה.
חשיפה לחומרים מסוכנים – מחלת מקצוע
"מחלת מקצוע" מוגדרת ברשימה סגורה, בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן:"התקנות") כאשר רק במידה והמבוטח חלה באותה מחלה הנמנית ברשימה ובאופן המפורט בתקנות היא עשויה להיחשב כמחלת מקצוע.
מחלת מקצוע עשויה להיות מוכרת אצל עובדים הסובלים מהרעלה עקב עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן (זרניך), חשיפה לכרום ותרכובותיו, חשיפה לעופרת ותרכובותיה, חשיפה לפלואור ותרכובותיו, חשיפה למנגן ותרכובותיו, חשיפה לכספית ותרכובותיה, חשיפה לזרחן ותרכובותיו, חשיפה לבריליום ותרכובותיו, חשיפה לבריליום ותרכובותיו, חשיפה לתליום ותרכובותיו, חשיפה לניקל ותרכובותיו, חשיפה לקדמיום ותרכובותיו, חשיפה לתחמוצת הפחמן, חשיפה לבנזן ונגזרותיו, חשיפה לפנול ונגזרותיו, חשיפה לאמינים ארומטיים, חשיפה לפחמן דו-גפריתי, חשיפה לחומצה הידרוציאנית ונגזרותיה, חשיפה לאיזוציאנטים, חשיפה לפחמיימנים הלוגניים, חשיפה לזרחנים אורגניים, חשיפה לקרבמטים, חשיפה למתנול, חשיפה לויניל כלוריד, חשיפה לתחמוצות חנקן. יצוין, כי לעניין התקנות הרעלה משמעותה הרעלה חריפה או כרונית וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לאותו החומר המצוין.
כמו כן, בהתאם לתקנות, עשויות להיחשב כמחלות מקצוע מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים אשר נגרמו לעובד בעבודה עם חומרים העשויים לגרום למחלות עור.
גם מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ עשויות להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת או פסולת עץ.
מחלה הנגרמת על ידי מיקרואורגניזם ומועברת לאדם מכל מקור שאינו אדם עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובד המועסק בעבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים בהם באים במגע עם מחוליי המחלה.
גם עובדים אשר חלו בשחפת, שיתוק ילדים, צפדת (טטנוס), כלורה, מלריה, דלקת כבד נגיפית ועוד, ייתכן ומחלתם תוכר כמחלת מקצוע אם עסקו בעיסוקים המנויים בתקנות ועקב כך חלו במחלתם.
גם מחלות קרינה עשויות להיות מוכרות כמחלות מקצוע אצל עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים.
כיב ממאיר של מחלות קרינה עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע אצל עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח.
ירוד (קטרקט) עקב חשיפה לחום גבוה או לקרינה עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע אצל עובד המועסק בעבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל, ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת.
עובד החולה בסיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה עשוי להיות זכאי להכרה במחלת הסיליקוזיס כמחלת מקצוע אם הוא חשוף בעבודתו לאבק סיליקטים.
אזבסטוזיס לרבות מזותליומה עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט.
טלקוזיס עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לטלק בעבודתם.
ביסינוזיס עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, ובלבד שעבדו בתנאים אלה לפחות שנתיים.
מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה שנתיים לפחות.
מחלת המתכות הקשות – פיברוזיס של הריאות עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים לפחות במשך שנה בעיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום.
מחלת "ריאות חקלאים" עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים.
סרטן הריאות עשוי להיחשב כמחלת מקצוע אם התגלה אצל עובד המועסק בעבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה.
סרטן הלרינקס עשויה להיות מוכר כמחלת מקצוע אם אובחן אצל עובד המועסק בעבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט.
מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אם אובחנה אצל עובד המועסק בעבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים.
הרעלת קטונים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה בייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון.
הרעלת פחמימונים פוליציקליים ארומטיים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה.
חשוב לדעת: במידה ומחלתך תוכר כמחלת מקצוע ייתכן ותהיה זכאי לזכויות כספיות משמעותיות מביטוח לאומי.
חשיפה לחומרים מסוכנים – מיקרוטראומה
עובד אשר חלה במחלה אשר אינה מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי, מחלתו לא תיחשב כמחלת מקצוע, אולם חשוב לדעת כי בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, גם מבוטח אשר נחשף לחומרים מסוכנים בעבודתו או לחומרים מזיקים בעבודתו והוא חלה עקב חשיפה זו, ייתכן ותביעתו תוכר על דרך הלכת המיקרוטראומה גם אם מחלה זו או הגורמים למחלה אינם מנויים ברשימת מחלות המקצוע.
בהתאם לפסיקת בתי הדין חשיפה לחומרים מזיקים או מסוכנים הן על דרך המגע והן על דרך של חדירה דרך הנשימה עשויה להיחשב כשרשרת של אירועים המהווים פגיעות זעירות חוזרות ונשנות באופן שהמחלה אשר נגרמה לעובד כתוצאה מאותה חשיפה תיחשב כפגיעה בעבודה.
כך למשל הכירו בתי הדין כי גם פגיעה בדרכי הנשימה שנגרמה על ידי הצטברות של אינספור פגיעות זעירות חוזרות, כאשר כל פעם העובד נשם לריאותיו חומרים מזיקים (לדוגמא: חלקיקי מתכת, אדים, גזים רעילים וכו'), תוכר כמיקרו טראומה, ובהתאם תוכר כפגיעה בעבודה.
באופן דומה, הכיר בית הדין בכך שמחלה שנגרמה כתוצאה מחדירה של גרגירי אבק קטנטנים של קמח, סובין וחיטה לכלי הנשימה ולריאותיו של עובד הינה פגיעה בעבודה, והמחלה הוכרה כפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.
דוגמאות נוספות למחלות אשר הוכרו בדרך זו של מיקרוטראומה כפגיעה בעבודה, למרות שהן אינן נחשבות כמחלות מקצוע, הינן מחלות ריאות, מחלות סרטניות, מחלות עור ועוד.
במקרים אלה על המבוטח לבסס את התשתית העובדתית לחשיפה על דרך של פגיעות חוזרות ונשנות, ובמידה וייקבע כי קיים קשר סיבתי בין אותן פגיעות חוזרות ונשנות לאותה מחלה, המחלה תוכר כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרו טראומה.
חשיפה לחומרים מסוכנים או מזיקים – תביעה לביטוח לאומי
אם נפגעת בעבודה או הינך סובל מליקוי או מחלה עקב תנאי עבודתך מומלץ לבדוק זכויותיך עם עו"ד ביטוח לאומי בעל ניסיון בתאונות עבודה.
למרבה הצער, אנו עדים לכך שביטוח לאומי דוחה תביעות רבות להכרה בפגיעה או מחלה כפגיעה בעבודה, בין אם על רקע של מיקרוטראומה ובין אם על רקע של מחלת מקצוע. במידה וביטוח לאומי דחה את תביעתך, יש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. מומלץ מאוד כי התביעה תוגש באמצעות עורך דין ביטוח לאומי בעל ניסיון רב בתאונות עבודה שכן נדרשת הבנה משפטית עמוקה לצורך ניהול נכון וענייני של התביעה.
מחלה הנובעת מחשיפה לחומרים מסוכנים – אחוזי נכות
במידה ומחלתו של העובד הוכרה כפגיעה בעבודה (כמחלת מקצוע או על יסוד תורת המיקרו טראומה), המקרה יעבור לבחינה וקביעת אחוזי נכות רפואית בפני ועדה רפואית, כאשר בהתאם לקביעת אחוזי הנכות תיקבע זכאותו של הנפגע.
כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים עלול המבוטח לחלות במחלות שונות וקשות עם אחוזי נכות משמעותיים מאוד ופגיעה תפקודית קשה ופגיעה ביכולת ההשתכרות. במידה ונגרמה נכות רפואית העולה על 20 אחוז יהיה זכאי המבוטח לקצבה חודשית קבועה הנגזרת מאחוזי הנכות ומשכורתו עובר לפגיעה. במידה וייקבעו אחוזי נכות העולים על 9 אחוזים ועד 19 אחוזים יהיה זכאי למענק חד פעמי (פיצוי חד פעמי).
אחוזי הנכות למחלת מקצוע נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, כאשר יש צורך בהבנה משפטית-רפואית וידע רב כדי לממש את מלוא זכויות המבוטח באופן מיטבי.
כך לדוגמא במחלות מקצוע אשר נגרמו עקב הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו-גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים –אחוזי הנכות הרפואית ייקבעו בהתאם פגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה.
במחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים חמרים יציבים או גזים OCCUPATIONAL DERMATOSES – במידה ואין הפרעות בהעדר מגע עם הגורם הידוע לא ייקבעו אחוזי נכות, במידה ויש הפרעות ממושכות וחוזרות גם ללא מגע עם הגורם תיקבע נכות רפואית בשיעור 10%, במידה וישנן הפרעות ניכרות תיקבע נכות בשיעור של 20% ובמידה וישנן הפרעות ניכרות ברוב חלקי הגוף תיקבע נכות רפואית בשיעור של 30% נכות רפואית.
במחלות מדבקות שונות אחוזי הנכות הרפואית ייקבעו בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאה ממחלות אלה.
לגבי שחפת ריאות אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לשאלה האם השחפת פעילה או לא פעילה, ובהתאם להפרעות עקב כך.
גם לגבי מחלות מקצוע רבות אחרות אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגיעות במערכות הגוף תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו להן.
לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].
אם אהבתם את המאמר הנ"ל ואתם מעוניינים להמשיך ולעקוב אחרינו ולהתעדכן באמצעות הפייסבוק אתם מוסמנים לסמן "אהבתי" או "שתף":