ירידה בשמיעה ביטוח לאומי פגיעה בעבודה

16 יוני

ירידה בשמיעה ביטוח לאומי – במאמר להלן נספק מידע ראשוני והכוונה אודות האפשרות לפנות לביטוח לאומי בגין ירידה בשמיעה בשל חשיפה לרעש בעבודה.

האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ פרטני עם עורך דין ביטוח לאומי.

ירידה בשמיעה ביטוח לאומי פגיעה בעבודה

פגיעה בשמיעה יכולה להיות עקב חשיפה לרעשים חזקים, פיצוצים, או עבודה ממושכת בסביבה רועשת ללא אמצעי הגנה מתאימים.

במאמר זה נבחן את הגורמים לתאונות עבודה המשפיעות על השמיעה ואת ההשלכות של פגיעות אלו.

עובדים רבים חשופים לרעש מזיק מידי יום בעבודה, לדוגמא : עובדים במפעלים, במסגריה , נגרייה, חשמלאים וכו’.

ליקוי שמיעה וטנטון (צפצופים) באוזניים הינן פגיעות שעלולות להיווצר כתוצאה מאירוע חד פעמי כגון : תאונה , חבלה בראש , פיצוץ רב שנשמע בקרבתנו וכו’

או מאירוע מתמשך כמו חשיפה ממושכת לרעש מזיק במהלך העבודה.

בשני המקרים הנ״ל ליקוי שמיעה והטנטון יכולים להיות מוכרים כפגיעה בעבודה, באם מתקיימים בתנאים שנקבעו לפי החוק.

מהו רעש מזיק ?

הקול מגיע לאוזנינו בגלים, כאשר להגדרת הקול יש 2 משתנים: עוצמת הקול ותדירות הקול.

בעוצמת הקול הכוונה היא עד כמה הקול חזק או חלש, כאשר היא נמדדת בדציבלים (באודיוגרם מוגדרת על הציר האנכי).

בתדירות הקול הכוונה היא עד כמה הגל מהיר הוא איטי, כאשר היא נמדדת ביחידות הרץ (באודיוגרם מוגדרת על הציר האופקי).

להגדרת רעש מזיק בוחנים את עוצמת הרעש ומשך החשיפה.

ירידה בשמיעה ביטוח לאומי – אימתי יוכר ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק ?

סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי קבע את התנאים הבאים על מנת שיוכר ליקוי שמיעה כתוצאת חשיפה לרעש מזיק:

"84א. (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)  המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2)  כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3)  הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א)  היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו– 1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב)  היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה."

המחוקק קבע שורה של תנאים מצטברים ונוקשים אשר רק בהתקיימם יוכר מבוטח כמי שנפגע בשמיעתו כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק.

התנאים להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה :

ראשית, יש לעמוד בכל התנאים המופיעים מעלה הדרושים להכרה בליקוי שמיעה, וכן בכל אלה:

(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

יש להציג רשומות רפואיות שמעידות על כך שהטנטון תועד לראשונה לפני הפסקת העבודה בחשיפה לרעש ושהפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי.

בפסיקה נקבע כי די בשתי פניות אקראיות ובלתי תלויות על מנת לעמוד בתנאי זה. כמו כן, נקבע כי ביקור אצל הרופא המטפל, הפנייה לבדיקת שמיעה, ביצוע הבדיקה וחזרה לרופא עם תוצאות הבדיקה – כל אלה עשויות להיחשב כפניה אחת בלבד.

לכן, אנו ממליצים להיוועץ עם עורך דין תאונות עבודה וביטוח לאומי המתמצא בתחום, שכן ללא הכרת התנאים המנויים בחוק וללא התייעצות מוקדמת,

הסיכוי כי תתקבל תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטנטון כתאונת עבודה עשוי לפחות משמעותית.

דוגמאות למקרים של תאונת עבודה ופגיעה בשמיעה:

רעש תעשייתי – עובדים במפעלים, באתרי בנייה, ובמקומות עבודה אחרים החשופים לרעשים חזקים באופן ממושך נמצאים בסיכון גבוה לפתח ירידה בשמיעה.

פיצוצים ותקלות טכניות – עלולים לגרום לפגיעות שמיעה מיידיות. באירועים אלו, רעשים בעוצמה גבוהה מאוד יכולים לקרוע את עור התוף ולפגוע במבנה האוזן הפנימית. גם חשיפה קצרה לרעש כזה יכולה להוביל לאובדן שמיעה חלקי או מלא.

כימיקלים ורעלנים – יכולים גם הם לגרום לפגיעה בשמיעה.