תאונת עבודה קטיעת אצבעות בנגריה
קטיעת אצבעות עקב תאונת עבודה עשויה לגרום לפגיעה תפקודית קשה ונכות רפואית משמעותית.
במקרים של תאונות עבודה קשות אשר גרמו לנזקי גוף, מומלץ לפנות אל עו"ד תאונות עבודה לצורך מימוש זכויות הנפגע.
קטיעת אצבעות בעבודה יכולה להיגרם עקב עבודות שונות ובתחומי עיסוק שונים.
אחד ממקומות העבודה שבהם יש סיכון משמעותי לפגיעה באצבעות הוא נגריה.
קטיעת אצבעות בנגריה
תאונות עבודה רבות מתרחשות בנגריות עקב שימוש בכלים מסוכנים ואי הקפדה על נוהלי בטיחות וזהירות,
כאשר בין התאונות הנפוצות בנגריות ניתן למצוא מקרים של קטיעת ידיים ובעיקר קטיעת אצבעות.
באותם מקרים שמתרחשת תאונת עבודה בנגרייה ונגרמים לנפגע נזקי גוף, כגון קטיעת אצבעות,
עומדת לנפגע זכות לתבוע את ביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה.
בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו ייתכן ויהיה זכאי הנפגע, למענק חד פעמי או קצבת נכות מעבודה.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר שכותרתו: תאונת עבודה ביטוח לאומי.
באותם מקרים שבהם תאונת עבודה ארעה עקב רשלנות או הפרת חובה חקוקה של גורם שלישי כלשהו, כגון:
מעביד, בעל המפעל ו/או המקרקעין, מזמין העבודה, יצרן מכונה וכו',
הרי שניתן להגיש גם תביעת נזיקין בגין אותה תאונת עבודה, גם אם מדובר בעוד ותיק או בבעל מקצוע.
דוגמא למקרה של קטיעת אצבעות עקב תאונת עבודה
כך לדוגמא באחד מן המקרים שנדונו בבית המשפט נדון עניינו של תובע יליד 1971, נגר במקצועו,
אשר עבד על מכונת חיתוך עץ "פרייזר" ובשל תאונת עבודה נחתכו 4 מאצבעות ידו הימנית.
בעקבות התאונה הוא הועבר לבית חולים שם עבר מספר ניתוחים ובין השאר עבר קטיעות של האצבעות מחשש לנמק.
התובע באותו עניין טען כי תאונת העבודה אירעה עקב רשלנותה מעבידתו ובשל הפרת חובות חקוקות,
בכך שלא סיפקה אמצעי מיגון ולא קיימה הדרכות בנושא בטיחות.
להרחבה בנושא של תביעות נזקי גוף כנגד המעביד מומלץ לקרוא את המאמר שכותרתו: תאונת עבודה תביעה נגד המעביד.
קביעת בית המשפט בעניין זה:
בית המשפט קבע כי המעביד היה צריך לצפות סיטואציה כזו בה מכונת חיתוך העץ עלולה לגרום נזק לעובד בה.
עבודה בנגריה בכלל ועל מכונת חיתוך בפרט, יש בה משום סיכון בלתי סביר המלמד על קיומה של חובת זהירות קונקרטית מצד המעביד כלפי העובד.
לכן, המשיך בית המשפט ושאל האם המעביד התרשל כלפי התובע ולא נקטה באמצעי זהירות נאותים?
בית המשפט קבע כי על הנתבעת כמעבידה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיה יוכלו לבצע את עבודתם בתנאים אופטימליים,
במיוחד כשמדובר בסיכונים הגלויים לעין.
כמו כן על הנתבעת להזהיר את התובע ולהדריכו לגבי אופן מניעת סיכונים אלה, וכן לפקח , ככל שניתן, לשם מניעת נזק מעובדיה, גם מקום שאלו עלולים להיות רשלניים.
התובע טען כי מדובר במכונה ישנה שאינה בטיחותית או מגודרת.
המכונה הייתה כבת 40 שנה לערך, דהיינו ישנה מאד וללא היה בה כל מיגון. תוך כדי עבודה התפזרו שבבי עץ ונוצר אבק רב שהקשה על העבודה.
בית המשפט קבע כי אומנם אין מדובר בעובד חדש, אלא בעובד מנוסה שעבד בנגרות מספר שנים, אולם אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה
שהרי כבר נקבע כי"נטיית הפסיקה היא להקל עם העובד בייחוס רשלנות להתנהגותו. יסודה של נטייה זו היא בעובדה שעל המעביד,
אשר לו השליטה באמצעי הייצור, לדאוג לקיומם של תנאי ושיטות עבודה נאותים,תוך נקיטת אמצעי הדרכה ופיקוח שיהיה בהם, ככל האפשר,
למנוע נזק מעובדיו, גם כשאלה עלולים במהלך העבודה לחטוא בהתרשלות".
בית המשפט קבע כי ניתן ללמוד מן העדויות כי מדובר במכונה, סביבת עבודה ושיטת עבודה שהיו בלתי בטוחים.
על כך נוספו העובדות כי לא ניתנה לתובע הדרכה על מכונת החיתוך והוא עבד שעות רבות בעבודה שדורשת ריכוז.
לאור האמור, ביהמ"ש שוכנע כי המעביד לא הנהיג שיטת עבודה בטוחה והתרשל כלפי התובע ולפיכך יש להטיל עליו אחריות בנזיקין,
בעקבות אותה תאונת עבודה שגרמה לקטיעת אצבעות.
האם יש לקבוע לנפגע אשם תורם ?
הנתבעת טענה כי יש להטיל על התובע באותו עניין אשם תורם לקרות התאונה.
אולם בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי הנתבעת לא הוכיחה כי התובע נקט בפעולה חריגה והתאונה אירעה בשל כשל בבטיחות.
חשוב להדגיש, כי נטיית הפסיקה היא להקל עם העובד בייחוס רשלנות ולהחמיר דווקא עם המעביד:
"היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה,
שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו".
היות ולא הוכח כי העובד נהג בצורה שונה ממה שהיה נהוג במקום העבודה נקבע כי אין לו כל אשם בקרות התאונה.
בעקבות התאונה, נפגע התובע באצבעות ידו הימנית אשר חלקן נקטעו (קטיעה חלקית וקטיעה מלאה).
ביהמ"ש קבע כי אין חולק כי נשארה לתובע נכות רפואית אשר מפריעה לו בתפקוד היד ומקשה על עבודתו כנגר.
ביהמ"ש ראה לנכון להעמיד את נכותו הרפואית בשיעור של 15% נכות בהתאם לחוות דעת המומחים שעמדו בפניו.
בית המשפט קבע כי נזקו של התובע עומד על סך של 324,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד (בין היתר, בגין הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרה וסיעוד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה).
ניסיון משרדנו בתביעות נזקי גוף ותאונות עבודה
משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נפגעים בתביעות נזקי גוף, תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית וכו'.
משרדנו צבר ידע וניסיון רב הן בתחום המשפטי והם בתחום הרפואי.
משרדנו ייצג אלפי נפגעים בתביעות למימוש זכויותיהם עקב תאונות עבודה ותביעות נזיקין אחרות וכן בהליכים מול ביטוח לאומי.
אם נפגעת בתאונת עבודה ניתן לפנות לייעוץ ראשוני ללא התחייבות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312.