התקף לב כפגיעה בעבודה
במקרים שבהם נגרם לעובד התקף לב כתוצאה מאירוע חריג או מאמץ חריג בעבודה, ייתכן וניתן יהיה להכיר באותו התקף לב כפגיעה בעבודה.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר שלהלן המסקר פסק דין (ב"ל 39867-09-16) אשר ניתן בעניינו של לקוח המשרד, לגביו הוכר התקף לב כפגיעה בעבודה.
מתי יוכר התקף לב כפגיעה בעבודה ?
על מנת שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה יש להוכיח קיומו של אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה וקשר סיבתי בין אותו אירוע חריג להתקף לב.
היו ומדובר בתביעות מורכבות, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין תאונות עבודה לבירור ומימוש מלוא זכויותיך.
פסקי דין התקף לב כפגיעה בעבודה
בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כפגיעה בעבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בעבודתו, בסמוך לפני קרות האוטם, אשר גרם לו לדחק נפשי (התרגזות או התרגשות) בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן.
האירוע החריג נבחן באופן סובייקטבי, היינו נבדקת "חריגותו" בהתייחס למבוטח המסוים.
עם זאת "אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לעניין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה.
בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה ניתן למצוא דוגמאות למקרים רבים של אירועים חריגים אשר בגינם נגרם התקף לב.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר שכותרתו: התקף לב בעבודה זכויות ופיצויים.
דוגמאות למקרים שבהם הוכר בפסקי דין התקף לב כתאונת עבודה:
- ויכוח סוער או חריג במקום העבודה.
- הודעת פיטורין או הודעה שגורמת לשינוי מהותי בתנאי העבודה.
- העלבת עובד או תקיפה.
- שיחה קשה שגרמה ללחץ רב לעובד.
- איום על העובד במסגרת עבודתו.
- מאמץ פיזי מיוחד בזמן העבודה (לדוגמא: הרמת משא כבד, החלפת תקר וכו').
- עומס חריג וספציפי בעבודה (לדוגמא: עקב מחסור בעובדים).
במידה והוכח קיומו של אירוע חריג עדיין יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג והתקף הלב וכי השפעת אותו אירוע על קרות התקף הלב במועד שבו התרחש פחותה בהרבה מגורמים אחרים.
מניסיוננו, במקרים לא מבוטלים, ביטוח לאומי דוחה תביעות שמגישים מבוטחים להכרה בהתף לב כפגיעה בעבודה, באופן המצריך הגשת תביעה לבית הדין. כך היה גם בעניינו של ש. אשר יוצג על ידי משרדנו:
תביעה להכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה לאחר ויכוח בעבודה
משרדנו הגיש תביעה לביטוח לאומי, בשם לקוח, בעלים של מוסך, לצורך הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה.
מרשנו טען, כי בעקבות ויכוח חריף שהתפתח בינו לבין שותפו הוא החל להרגיש כאבים לוחצים בחזה אשר בהמשך חלפו ושבו לסירוגין עם הקרנה לידיים. בלילה הוא פנה למיון ושם אובחן כי עבר אוטם בשריר הלב בגינו עבר צינתור.
למרבה הצער, כפי שקורה לא אחת, ביטוח לאומי החליט לדחות את התביעה מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע חריג תוך כדי ועקב העבודה אשר הביא להופעת האוטם בשריר הלב בו לקה מרשנו ומן הטעם של הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של מרשנו לבין הפגיעה בעבודה.
תביעה לבית הדין על מנת שיוכר התקף לב כפגיעת בעבודה
התביעה נדונה בבית הדין האזורי בת"א בב"ל 39867-09-16.
במהלך הדיון, נשמעו עדותו של מרשנו, שותפו לעסק, עובד שהיה במקום ושמע את הויכוח וכן אשתו של מרשנו.
בית הדין קבע כי מרשנו עמד בנטל להוכיח את קרות האירוע החריג לו הוא טוען וקיבל את גרסת מרשנו לפיה התפתח ויכוח בינו לבין שותפו על רקע עבודה שביצעו.
בית הדין קבע כי מרשנו הציג "גרסה אחידה וקוהרנטית, שנתמכה בעדויות רלבנטיות נוספות, הן של שותפו, הן של עובד המוסד שהיה עד לוויכוח, והן של רעייתו".
לגרסת מרשנו אף היה תימוכין בסיכום ביקור של רופא משפח אשר רשם את הדברים בזמן אמת.
לפיכך, בית הדין קבע כי עלה בידי התובע להוכיח קרות האירוע הנטען וכן עלה בידו להוכיח בראיות אובייקטיביות, כי המדובר בויכוח שונה וחריג בעוצמתו ובאופיו, ביחס אליו.
בית הדין הכיר בקיומו של אירוע חריג המצדיק מינויו של מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין האוטם בו לקה.
בחוות דעת המומחה הרפואי אשר מונה מטעם בית הדין נקבע קשר סיבתי בין התקף הלב לאירוע החריג בעבודה
המומחה הרפואי קבע כי בחוות דעתו התובע סבל מאוטם בשריר הלב ללא הרמת מקטע ST.
המומחה ציין כי בתובע קיננו גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית ולכן היה בסיכון מוגבר ללקות גם בסיבוכי המחלה, כוללם אוטם (גבר, בן 55, מעשן כבד, היפרליפידמיה, בעברו התלונן מספר פעמים על כאבים בחזה).
המומחה ציין בחוות דעתו כי התובע לא אובחן קודם לאשפוזו כסובל ממחלת לב כלילית ובדיקת מאמץ אחרונה שעבר הדגימה כושר גופני מעולה, ללא סימנים למחלת לב כלילית.
בצנתור נמצאה היצרות משמעותית בעורק יחיד, עורק האוטם (ה-LAD).
המומחה הרפואי הגיע למסקנה כי קיים קשר סיתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם החריף ללא הרמת מקטע ST של שריר הלב במועד שהופיע.
לדבריו, סביר כי האירוע החריג שימש כמנגנון הדק לקריעת רובד טרשתי קיים בעורק ה-LAD שעד אותה עת היה בלתי חסימתי וללא משמעות המודינימית.
הטרשת התפתחה במהלך השנים על רקע גורמי הסיכון שקיננו בתובע. קריעת הרובד הטרשתי גרמה להיווצרות קריש דם ולחסימה משמעותית של העורק עם הופעת אוטם ללא הרמת מקטע ST (כלומר, לא היתה חסימה מלאה של עורק ה -LAD).
לסיכום, קבע המומחה כי האוטם במקרה הנדון קשור סיבתית לאירוע החריג בעבודתו של התובע (אותו ויכוח חריף בעבודה).
לאור קביעה זו, החליט הביטוח הלאומי לחזור בו ממכתב הדחייה והסכים להכיר באותו התקף לב כפגיעה בעבודה.
הסכמה זו אושרה בפסק דין במסגרתו אף חוייב הביטוח הלאומי בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח.
בעקבות קביעת הועדה הרפואית שולמו כ-115,000 ש"ח למרשנו בגין אותו התקף לב שהוכר כפגיעה בעבודה
בעקבות החלטת בית הדין, חזר עניינו של מרשנו לדיון בביטוח לאומי. שולמו לו דמי פגיעה בגין אותה תקופה שבה הוא לא עבד והוא זומן לבדיקה על ידי ועדה רפואית בביטוח לאומי לצורך קביעת נכותו הרפואית.
לאור מצבו הלבבי, נקבעה לו נכות בשיעור של 10% נכות לצמיתות ועקב כך הוא קיבל מביטוח לאומי סך כולל של כ-115,000 ש"ח.
למשרדנו ניסיון רב בתביעות להכרה במקרים של התקף לב כפגיעה בעבודה
משרדנו מייצג נפגעים רבים, בתביעות להכרה כפגיעה בעבודה, נגד ביטוח לאומי, לרבות במקרים של התקפי לב.
משרדנו מייצג את המבוטחים לאורך כל שלבי התהליך, החל מתשאול הלקוח, מילוי התביעות לביטוח הלאומי, צירוף החומר הרפואי הרלוואנטי, איסוף חומר רפואי נוסף, הפנייה לבדיקות נוספות ככל שיש צורך בכך, ייצוג בועדות רפואיות, ועדות לעררים, תביעה לבית הדין האזורי, ערעור לבית הדין הארצי ועוד.
ניתן לפנות לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].